Menu
רשלנות רפואית בהרמת סינוסים
הרמת סינוסים הוא הליך נפוץ ומקובל והוא מתבצע בדרך כלל לפני ביצוע הליך של השתלות שיניים.
הרמת סינוסים נחשב להליך שהוא בדרך כלל בטיחותי מאד והוא מאופיין באחוזי הצלחה גבוהים מאוד שעומדים על כתשעים אחוזי הצלחה ומעלה.
יחד עם זאת, גם בטיפולים אלו, כמו בכל הליך רפואי באשר הוא, עלולים להיות סיבוכים ואף למעלה מכך- מקרים חמורים של רשלנות רפואית.
אם לדעתכם נגרמה לכן רשלנות רפואית בהרמת סינוסים שעברתם מומלץ לפנות בהקדם אל ד"ר אהרון חיות, רופא שיניים בהכשרתו ועו"ד המתמחה באופן מיוחד ברשלנות רפואית דנטאלית.
ההליך התקני של הרמת סינוס
הרמת סינוס הינה פרוצדורה כירורגית שכיחה ומבוססת, שמטרתה יצירת תשתית עצם מספקת בלסת העליונה לצורך התקנת שתלים דנטליים.
ההליך התקני מתחיל באבחון מדויק, הכולל בדיקות קליניות והדמיה (לרוב צילומי רנטגן ו-CT), לשם הערכת כמות ואיכות העצם הקיימת ותכנון קפדני של הניתוח.
קיימות שתי גישות עיקריות: הרמת סינוס פתוחה, המתאימה למצבים של חסר עצם משמעותי, והרמת סינוס סגורה, המיועדת למקרים של חסר עצם קטן יותר.
כאשר ההליך מבוצע בהתאם לפרוטוקולים המקובלים, על ידי רופא מיומן ובתנאים סטריליים, שיעורי ההצלחה שלו גבוהים מאוד, ועומדים על למעלה מ-90%.
סטייה מההליך התקני עלולה להוות רשלנות רפואית.
ההליך התקין מחייב יידוע מלא של המטופל אודות מהות הניתוח, הסיכונים הכרוכים בו, התועלת הצפויה והחלופות הטיפוליות, באופן שיאפשר לו קבלת "הסכמה מדעת".
על הרופא לבחור בטכניקה הניתוחית המתאימה ביותר למצבו הספציפי של המטופל, ולהקפיד על ביצוע טכני מדויק, תוך שימוש בחומרים מאושרים ובמכשור סטרילי. במהלך הניתוח, חיוני לזהות סיבוכים אפשריים, כגון קרע של ממברנת הסינוס, ולטפל בהם באופן מיידי ומקצועי.
גם המעקב לאחר הניתוח, לאיתור סימני זיהום או סיבוכים אחרים, מהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול התקני, וסטייה ממנו עלולה להצביע על התרשלות.
רשלנות בהרמת סינוסים אכן מתקיימת
כאמור, הרמת סינוסים הוא הליך בעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, אך עם זאת גם בפרוצדורה זו, שמתבצעת בתדירות גבוהה והיא פשוטה יחסית מהווה מקור לרשלנות לא מועטה ובפועל היו מקרים רבים של סיבוכים ורשלנות שבגינם נתבעו הרופאים או המוסדות המטפלים.
למעשה, הרשלנות יכולה להתקיים לכל אורך הההליך הרפואי, כבר מביצוע לקוי של הבדיקות הקליניות וצילומי הרנטגן המקדימים. גם חוסר יידוע של המטופל על ההליך, המשמעויות ואופן הביצוע שלו עשוי להוביל לנזק ובכך להוות רשלנות רפואית.
לעיתים הליכים אלו אינם מתקיימים כלל, או מתקיימים באורח חסר ולקוי, או שהרופא אינו מפרש נכונה את הממצאים. בהתאם לכך, עלולה להיערך תוכנית טיפול שגויה, או שלא להיערך בכלל, כאשר הטיפול עצמו חסר או לחילופין מיותר.
יתרה מכך, ישנם רופאים המתרשלים בהיבטים ספציפיים של ההרמה, כגון יישום השתלים עמוק מדי עד כדי נגיעה בעצם הסינוס ואף גרימת חור בה, או שימוש בגרגירי עצם במקום בעצם מושתלת. מדובר במצבים העלולים לגרום למטופל לסבל רב הכולל בין היתר כאבים עזים, טנטון באוזניים, נזלת כרונית ורעשים בזמן בליעת רוק. יתרה מכך, הוא יזדקק לניתוחים מתקנים שעלולים להיות מורכבים ויקרים מאוד.
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים: פירוט לפי סוגי טיפול ודוגמאות נפוצות
רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים אינה מוגבלת אך ורק להליכים כירורגיים מורכבים כדוגמת הרמות סינוס, אלא עלולה להתרחש במגוון רחב של טיפולים שגרתיים יותר, החל משיקום הפה וכלה בטיפולי שורש ועקירות.
בתחום שיקום הפה, הכולל טיפולים כגון כתרים, גשרים, תותבות וציפויים, רשלנות יכולה להתבטא בתכנון לקוי של השיקום שאינו מתחשב במצב הדנטלי הכולל של המטופל, כגון התעלמות ממחלת חניכיים פעילה, סגר לקוי או עומסים לא מאוזנים על השיניים.
דוגמאות נוספות כוללות התאמה לא מדויקת של שחזורים (כתרים "גבוהים" או "קצרים", מרווחים בין כתר לשן), היוצרת דחיסת מזון, לחץ יתר על שיניים סמוכות או חניכיים, וכן שימוש בחומרים שאינם מתאימים או באיכות ירודה, או אי מתן הסבר מספק על חלופות טיפוליות, סיכונים ותחזוקה נדרשת.
כשלים אלו עלולים להוביל לכאבים כרוניים, קשיי לעיסה, זיהומים חוזרים, נזק לשיניים תומכות, ואף לאובדן השחזורים או השיניים עצמן, תוך גרימת סבל וצורך בטיפולים חוזרים, מורכבים ויקרים.
בטיפולי שורש, הליך מורכב הדורש דיוק ומיומנות, רשלנות נפוצה כוללת אי-איתור ואי-טיפול בכל תעלות השורש הקיימות בשן (למשל, החמצת תעלה רביעית בטוחנת עליונה או תעלה נוספת בפרה-מולר), ניקוי וחיטוי בלתי מספקים של התעלות, או איטום חסר (קצר) או עודף (חריגה של חומר איטום מעבר לקצה השורש) של חומר הסתימה.
כמו כן, פריצת דופן השורש (פרפורציה) במהלך הטיפול, או שבירת מכשירים (פצירות) בתוך התעלה ללא יידוע המטופל, ללא ניסיון סביר להוציאם, או ללא הפניה למומחה לטיפולי שורש (אנדודונט), מהווים דוגמאות מובהקות לרשלנות.
התוצאות של רשלנות בטיפול שורש עלולות להיות הרסניות, ולהוביל להתפתחות דלקת כרונית בקצה השורש (נגע פריאפיקלי, אבצס), כאבים עזים, נפיחות ורגישות.
במקרים רבים, יידרש טיפול שורש חוזר, הליך כירורגי משלים (אפיסקטומי), או אף עקירת השן, אשר הייתה יכולה להינצל אילו הטיפול הראשוני היה מבוצע כהלכה ועל פי סטנדרט הטיפול המקובל.
גם עקירות שיניים, הנחשבות לעיתים להליך פשוט יחסית, טומנות בחובן סיכונים משמעותיים לרשלנות.
רשלנות בעקירה יכולה להתבטא בפגיעה במבנים אנטומיים סמוכים, כגון פגיעה בעצב המנדיבולרי התחתון (הנפוצה בעקירת שיני בינה תחתונות כלואות) העלולה לגרום לאובדן תחושה חלקי או מלא, ולעיתים קבוע, בשפה, בסנטר ובחניכיים.
פגיעה בסינוס המקסילרי בעת עקירת שיניים עליונות אחוריות, ללא זיהוי וטיפול מתאים, עלולה להוביל ליצירת חיבור קבוע בין חלל הפה לסינוס (פיסטולה אורו-אנטרלית) ולזיהומים כרוניים.
דוגמאות נוספות להתרשלות כוללות השארת שברי שורש או חלקי עצם במכתשית העקירה, ביצוע עקירה "רגילה" כאשר המקרה חייב עקירה כירורגית מורכבת יותר בשל מיקום השן או מצבה, או אי-מתן הנחיות מפורטות ומדויקות למניעת סיבוכים לאחר העקירה, כגון התפתחות "מכתשית יבשה".
השלכותיה של רשלנות בעקירות שיניים עלולות להיות חמורות, ולכלול לא רק כאבים כרוניים וזיהומים קשים, אלא גם הגבלה בפתיחת הפה (טריזמוס), דימום ממושך, ובמקרים של פגיעה עצבית – חסרים תחושתיים ואף מוטוריים (בפגיעה בעצב הפנים) משמעותיים וקבועים.
חשוב לציין כי אי-הפניה למומחה לכירורגיית פה ולסתות במקרים מורכבים או כאשר מתעוררים סיבוכים, עשויה אף היא להיחשב כסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר.
ניתן לקבל פיצוי
מטרתן של תביעת רשלנות רפואית היא להשיג פיצוי הולם למטופל, החל בהוצאות על טיפולים מתקנים ועד לכאב וסבל. לעיתים קרובות מדובר בתביעות המגיעות לעשרות ומאות אלפי שקלים, אך יש לזכור כי התביעה חייבת להוכיח את הנזקים, את ההתרשלות עצמה ואת הקשר ביניהם. לכן, בשלב הראשון יש לפנות אל ד"ר ועו"ד אהרון חיות על מנת להעריך את סיכויי התביעה, ולהתחיל בבניית אסטרטגיה נכונה.
פיצוי בשל רשלנות רפואית בניתוח סינוסים: דוגמאות, טווחים ומקרים בולטים
רשלנות רפואית בניתוחי סינוסים, לרבות הליך הרמת סינוס או ניתוח FESS, עלולה להוביל לנזקים משמעותיים, המזכים את הנפגע בפיצוי כספי ניכר.
הפסיקה בישראל מכירה במגוון רחב של מקרים, כאשר גובה הפיצוי משקף את חומרת הרשלנות, היקף הנזק והשלכותיו על איכות חיי המטופל.
כך לדוגמה, קשיש שנותח בניתוח FESS מיותר, ללא אינדיקציה רפואית, ללא טיפול תרופתי מקדים וללא יידוע על סיכון לפגיעה בראייה שהתממש, זכה לפיצוי של 300,000 ₪. [1]
במקרה טראגי אחר, התעלמות מצוות רפואי מסימני מצוקה מוקדמים של חולה לב במהלך ניתוח סינוסים, שהובילה לפטירתו, הביאה לפסיקת פיצויים בסך 1,000,000 ש"ח למשפחתו. [2]
טווחי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי סינוסים משתנים בהתאם לנסיבות כל מקרה.
במקרים של נזק זמני וקל יחסית, הפיצויים עשויים לנוע בין 50,000 ל-200,000 ש"ח.
כאשר נגרמים נזקי ראייה או נכות חלקית, סכומי הפיצוי מטפסים לטווח של 200,000 עד 600,000 ש"ח.
במקרים של נזקים בלתי הפיכים, כגון עיוורון מלא, או חלילה מוות, הפיצויים יכולים להגיע לסכומים שבין 600,000 ש"ח ל-2 מיליון ש"ח, ובמקרים יוצאי דופן של נכויות קשות במיוחד אף עד 5 מיליון ש"ח.
בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה להפרת חובת הגילוי וקבלת "הסכמה מדעת", ולכשלים טכניים בביצוע הניתוח, ואלו לרוב מגדילים את סכום הפיצוי הנפסק.
אחריות המוסד הרפואי ברשלנות בניתוחי סינוסים: מעבר לאחריות הרופא
במקרים של רשלנות רפואית בניתוחי סינוסים, האחריות אינה מוטלת באופן בלעדי על כתפי הרופא המנתח. למוסד הרפואי בו בוצע ההליך – בית חולים או מרפאה – קיימת אחריות רחבה, הנובעת מחובותיו כלפי המטופלים.
אחריות זו כוללת פיקוח על קיום פרוטוקולים רפואיים תקינים, הבטחת תיעוד רפואי מלא ומדויק של כל שלבי הטיפול, לרבות ייעוצים מקדימים, מהלך הניתוח והמעקב לאחריו.
המוסד מחויב גם בניהול סיכונים אקטיבי, הכולל, בין היתר, הכשרת צוותים רפואיים בטכניקות ניתוחיות מתקדמות, כגון שימוש בניווט ממוחשב בניתוחי FESS, וקביעת פרוטוקולים לשימוש בהדמיה תוך-ניתוחית במקרים מורכבים.
המוסד הרפואי נושא גם ב"אחריות שילוחית" למעשי ומחדלי הרופאים והצוות הפועלים תחת קורת גגו.
אחריות זו משתרעת על הבטחת תהליך תקין של קבלת הסכמה מדעת מהמטופל, כולל וידוא שהמטופל קיבל הסבר מפורט על הסיכונים וחתם על טופס הסכמה כנדרש.
כמו כן, המוסד אחראי על קיום מערך ניטור פוסט-ניתוחי אפקטיבי, המאפשר זיהוי מוקדם של סיבוכים פוטנציאליים, כגון דליפת נוזל מוחי שדרתי או זיהומים. אי-הקפדה על פרוטוקולים אלו, או כשלים בתשתיות הבקרה, ההדרכה והתיעוד של המוסד, עלולים להוות בסיס לתביעת רשלנות נגדו, גם אם הרופא פעל כשורה במישור הטכני.
איך עובד הליך הגשת התביעה?
על מנת להגיש תביעה לרשלנות רפואית יש תחילה לוודא שאכן מדובר על תיק בר קיימא ובפועל באמת התקיימה רשלנות רפואית.
על מנת לבחון זאת אפשר להגיע לפגישה אצל הד"ר עורך הדין חיות לבירור ראשוני.
עו"ד חיות מתמחה ברשלנות רפואית ולאחר שלושים שנות עבודתו כרופא שיניים הפך מומחה לאיתור נזקי רשלנות ואיתור שלהם.
במידה ונמצא שהתקיימה רשלנות רפואית, עורך הדין יפנה את העותר לתביעה אל רופא שיניים מומחה לקבלת אבחון רשמי למטרת הצגתו בבית המשפט.
במקביל יבקש עורך הדין לאסוף את כל הניירת, האישורים, הקבלות והמסמכים שקשורים באירוע מתחילתו ועד סופו, עד לרמת הקבלות על מוניות שנדרשו בעקבות האירוע.
לכשיאסף כל החומר הדרוש יבחן אותו עורך הדין וישקול את העלות מול התועלת שבהגשת התיק לבית המשפט על מנת לנהל אותו מול שופט, ביחס לאפשרות של פשרה.
פשרה מול חברת הביטוח מתנהלת מחוץ לכותלי בית המשפט וחוסכת את זמן הדיונים ואת עלויות בית המשפט. הסדר הפשרה מול חברת הביטוח לעומת זאת נעשה בהליך קצר, ידידותי ומשתלם. הוא מתנהל באמצעות עורכי הדין ולא כולל את בית המשפט או הוצאות נוספות.
בדרך כלל הסדר הפשרה הוא טוב דיו ומספק פיצוי סביר ואף ראוי למטופל. בניכוי עלויות ניהול המשפט – הסדר הפשרה מתברר כמשתלם יותר ביחס לכל המשאבים שהוא דורש.
משך הזמן של תביעת רשלנות רפואית עומדת על כשנה עד שנתיים ומשתנה כמובן בהתאם לדרך הנבחרת. כדאי לדעת שמטעמי כדאיות מרבית התביעות נסגרות בהסכם פשרה.
למצות זכויות היא פשוט חובה
כדאי לדעת שתביעה על רשלנות רפואית אפשר גם להגיש על מניעה של מידע בלבד, גם בהעדר קיומה של פגיעה פיזית, משום שהיא פוגעת באוטונומיה של המטופל.
חלק משמעותי משיפור הרפואה שמשרתת את כולנו מצוי במודעות של המטופל לזכויותיו ומיצוי שלהן. ככל שהדבר יעשה בהתמדה כך מידת האחריות המערכתית וכן גם זו האישית של הרופאים המטפלים תהיה הולמת יותר.
חשוב לדעת שחלק ארי מהרשלנות הרפואית נובעת כתוצאה מקיומם של מבנים ישנים ולא רלוונטיים שאין מספיק מוטיבציה לשנות ולהתאים אותם לצרכים הנוכחיים. המטופלים משלמים על כך בגופם. הדרישה הבלתי מתפשרת על תקינות ההליך ועל הפיצוי של הרשלנות בהחלט תהווה קטליזטור חזק דיו כדי לבצע את ההתאמות הנחוצות, המתבקשות והכה חיוניות.
אל תוותרו על הזכויות שלכם להליך תקין ולפיצוי על רשלנות. לקבלת מידע נוסף או לתיאום פגישה ייעוץ ראשונה ושאינה מחייבת וקבלת הערכה מקצועית אודות המקרה המדובר, התקשרו לטלפון 03-6222849 ונשמח לעמוד לשרותכם.
[1] https://www.gn-law.co.il/negligence-fess-surgery-compensation/
[2] https://www.gn-law.co.il/medical-malpractice-claims-surgery/
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית בהרמת סינוס וניתוחי סינוסים
סיבוכים נפוצים בהרמת סינוס כוללים קרע בקרום הסינוס, זיהום (סינוסיטיס), דחיית שתל או חומר עצם, פגיעה עצבית, דימום, ונזלת כרונית.
לא כל סיבוך מעיד בהכרח על רשלנות, שכן חלקם מהווים סיכונים ידועים של ההליך.
עם זאת, רשלנות יכולה להתבטא כאשר הסיבוך נגרם עקב ביצוע טכני לקוי (למשל, חדירה אגרסיבית מדי), אי-אבחון וטיפול בסיבוך בזמן אמת (כמו המשך החדרת עצם למרות קרע בקרום), תכנון טיפול שגוי עקב בדיקות מקדימות חסרות או פירושן השגוי, או אי-יידוע המטופל כראוי על הסיכונים הספציפיים במצבו.
ניתן לקבל פיצוי כאשר מוכח קשר סיבתי בין התרשלות של הצוות הרפואי לבין נזק שנגרם למטופל. מקרים אלו יכולים לכלול:
ביצוע ההליך ללא אינדיקציה רפואית ברורה, אי קבלת "הסכמה מדעת" מהמטופל (כלומר, לא נמסר לו מידע מלא על ההליך, סיכוניו והחלופות), כשל טכני בביצוע הניתוח שהוביל לנזק (כגון פגיעה בעצבים או החדרת שתלים בעובי עצם לא מספק), אי-אבחון וטיפול בסיבוכים במהלך הניתוח או לאחריו, או שימוש בטכניקות או חומרים לא מתאימים.
גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לחומרת הנזק, מידת הרשלנות והשפעתה על איכות חיי המטופל.
הוכחת קשר סיבתי ישיר בין טיפול לקוי בניתוח סינוס (כגון FESS או הרמת סינוס) לנזק דורשת לרוב גישה רב-שלבית.
ראשית, יש לבצע ניתוח רפואי-משפטי של התיק הרפואי, תוך השוואת מהלך הטיפול לסטנדרטים המקצועיים המקובלים (למשל, הנחיות איגודים מקצועיים רלוונטיים).
שנית, קריטי להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום (לרוב רופא אא"ג או כירורג פה ולסת בעל ניסיון רב בניתוחים מסוג זה), אשר ינתח את המקרה ויצביע על הסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר.
שלישית, יש למפות באופן כרונולוגי את האירועים, ולהראות כיצד הטעות או המחדל הרפואי הובילו באופן ישיר לנזק הספציפי ממנו סובל המטופל, תוך שלילת גורמים אפשריים אחרים לנזק.
מלאו את הפרטים ואנו נחזור בהקדם, תודה.