רשלנות רפואית בהגדלת / הקטנת חזה

סיכונים נפוצים בניתוח להגדלת/ הקטנת חזה

רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה או רשלנות רפואית בניתוח להקטנת חזה, עלולים להביא עימם נזקים משמעותיים לגוף ולנפש:

• התקשות קופסית – תופעה בה השד מתקשח מסביב לשתל בעקבות כניסת גוף זר לגוף. כיום תופעת לוואי זו כבר כמעט ואינה מתרחשת וזאת בעקבות שינוי החומרים המושתלים בשד, וגם אם תופעה זו כן מתרחשת, ניתן לטפל בבעיה בטיפול רפואי פשוט יחסית. אך במקרים קיצוניים, תופעה זו עלולה לעלות את הצורך בניתוח נוסף על מנת להתאים שתל חדש לגוף המטופלת, וביצוע תהליך נוסף עלול לחשוף את המטופלת לסיכונים נוספים.
• דימומים וזיהומים – תופעות אשר מלוות בנפיחות, זיהומים ודימומים שונים באזור המנותח. תופעות אלה הן תופעות נפוצות ביותר והן עלולות להופיע בכל הליך כירורגי. במקרה בו נגרם דימום חריג או זיהום משמעותי באזור המנותח, יעלה הצורך להחזיר את המטופלת לניתוח נוסף.
• שינוי תחושתי – ניתוח להגדלת או הקטנת חזה, משנה את צורתו החיצונית של השד אך בנוסף גם את התחושה בכל האזור המנותח. במקרים מסוימים בהם התחושה אינה חוזרת לאחר מספר חודשים, יתכן ומדובר ברשלנות רפואית בהגדלת חזה ונזקים תחושתיים מסוימים עלולים להיווצר באזור.
• פגיעות נפשיות – תהליך הגדלת או הקטנת החזה הוא תהליך אשר מטרתו היא לשפר את המראה של המטופלת אך בנוסף גם לתרום להרגשתה הפנימית. במקרים בהם תהליך זה אינו צלח, כתוצאה מרשלנות רפואית, יתכן והוא יגרום לבעיות נפשיות רבות. בעיות אלו יכולים להופיע במקרים של פערים בין הצפייה מהניתוח לבין התוצאה במציאות, מקרים של א-סימטריה בין השדיים, נפילות חזה ועוד. לפעמים העובדה שהמטופלת זקוקה לבצע ניתוח נוסף מהווה אירוע טראומתי אשר מוביל לבעיות נפשיות.

חובת ההסכמה בניתוחים להגדלת/ הקטנת חזה

בית המשפט רואה חשיבות עליונה בסוגיית חובת גילוי המידע בין הרופא המנתח לבין המנותחת. הרופא מחויב להעניק למנותחת את מלוא המידע אשר קשור בפרטי הניתוח אותו היא מתכוונת לבצע, זאת כולל התראה מפני סיכונים והשלכות, לא חשוב כמה הם נדירים או יוצאי דופן. ניתוחים להגדלת/ הקטנת חזה, אשר נחשבים לניתוחי בחירה מובהקים, נעשים במטרה לשפר את איכות חייה של הלקוחה המטופלת. המטופלת מוכרחה לדעת את הסיכונים הטמונים בהליך כירורגי מסוג זה, והאחריות לפרוש את הסיכונים השונים היא בידי הרופא.

במקרים רבים בהם לא פורט בפני המטופלת כלל המידע על ההליך, בית המשפט ידחה את טענותיו של הרופא גם במידה והמטופלת חתמה על טפסי הסכמה מדעת. זאת בתנאי שהמטופלת תצליח להוכיח שלא הובאו בפניה כל המידע אותו היא נדרשה לדעת טרם הניתוח. גם במקרה בו המטופלת הוחתמה על טפסים אלו זמן קצר לפני הניתוח עצמו, בית המשפט עלול לקבוע כי היא לא הייתה מודעת לכלל ההשלכות ושאכן מדובר כאן ברשלנות רפואית.

מהותה של תביעת הרשלנות

בתביעת רשלנות רפואית אנו באים להוכיח שהמנתח או צוות המוסד התרשלו בשלב זה או אחר של הטיפול. יתרה מכך, עלינו להוכיח שרשלנות זו היא שהובילה לנזקים, וגם יש להראות אילו נזקים נגרמו בגינה. מן הצד השני, ההגנה תנסה להראות בדיוק את ההיפך, כלומר להקטין מאחריותה לנזקים, להראות שהם לא קשורים במישרין לטיפול במוסד, ואף להראות שבכלל לא מדובר בהתרשלות אלא בטעות סבירה. לכן, יהיה עלינו להשיג את התיק הרפואי שלכם, ובמידת הצורך להיעזר בחוות דעת רפואית התומכת בטענותיכם. ראיות אלו ונוספות ישמשו בעת משא ומתן עם הצד השני, או לחילופין בבית המשפט, תוך חתירה להשגת הפיצוי המרבי עבורכם.

מטבע הדברים, בתביעות אלו ישנה חשיבות רבה לעורך דין בעל מומחיות מיוחדת בתחום הרפואי, כפי שמצויה באמתחתו של ד"ר ועורך דין אהרון חיות. לקביעת פגישה וקבלת ייעוץ ראשוני, התקשרו כבר עכשיו לטלפון 03-6222849.