Menu
רשלנות רפואית בהגדלת / הקטנת חזה
רשלנות רפואית בהגדלת / הקטנת חזה
אין ספק כי רשלנות רפואית בהגדלת או הקטנת חזה היא חוויה מטלטלת הגורמת נזקים קשים למטופלת מבחינה פיזית, נפשית וכלכלית. במקרים אלו יש לפנות מוקדם ככל האפשר אל עורך הדין ד"ר אהרון חיות, על מנת להעריך את סיכוייה של תביעת פיצויים ובחינת הצעדים הנדרשים מכם.
רשלנות מכאיבה ומיותרת
רשלנות רפואית בהקטנת חזה, או בהגדלתו עשויה להתקיים בנסיבות שונות, כגון אי ביצוע נאות של בדיקות מקדימות, פענוח שגוי שלהן, בנייה לקויה של תוכנית טיפולית, וביצוע כושל שלה.
מקרים אלו עלולים להוביל לתוצאות בלתי רצויות ולמפח נפש גדול, למשל אם נוצרים בשד עיוותים לאחר הניתוח, פקיעה של הסיליקון, או צלקות גדולות וגלויות לעין.
זאת בנוסף על סיבוכים שניתן היה למנוע, כגון זיהומים הגורמים לכאב וסבל רב, ואף עלולים לסכן חיים. תביעת רשלנות רפואית מאפשרת למטופל לבוא חשבון עם הפוגע, להוציא את הצדק לאור וגם להשיג פיצוי על הסבל, הכאב והנזקים הכלכליים שנגרמו לו. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי תביעות אלו אינן פשוטות ואף עשויות להתפרש על פני תקופה ארוכה.
סיכונים נפוצים בניתוח להגדלת / הקטנת חזה
רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה או רשלנות רפואית בניתוח להקטנת חזה, עלולים להביא עימם נזקים משמעותיים לגוף ולנפש:
- התקשות קופסית – תופעה בה השד מתקשח מסביב לשתל בעקבות כניסת גוף זר לגוף. כיום תופעת לוואי זו כבר כמעט ואינה מתרחשת וזאת בעקבות שינוי החומרים המושתלים בשד, וגם אם תופעה זו כן מתרחשת, ניתן לטפל בבעיה בטיפול רפואי פשוט יחסית. אך במקרים קיצוניים, תופעה זו עלולה לעלות את הצורך בניתוח נוסף על מנת להתאים שתל חדש לגוף המטופלת, וביצוע תהליך נוסף עלול לחשוף את המטופלת לסיכונים נוספים.
- דימומים וזיהומים – תופעות אשר מלוות בנפיחות, זיהומים ודימומים שונים באזור המנותח. תופעות אלה הן תופעות נפוצות ביותר והן עלולות להופיע בכל הליך כירורגי. במקרה בו נגרם דימום חריג או זיהום משמעותי באזור המנותח, יעלה הצורך להחזיר את המטופלת לניתוח נוסף.
- שינוי תחושתי – ניתוח להגדלת או הקטנת חזה, משנה את צורתו החיצונית של השד אך בנוסף גם את התחושה בכל האזור המנותח. במקרים מסוימים בהם התחושה אינה חוזרת לאחר מספר חודשים, יתכן ומדובר ברשלנות רפואית בהגדלת חזה ונזקים תחושתיים מסוימים עלולים להיווצר באזור.
- פגיעות נפשיות – תהליך הגדלת או הקטנת החזה הוא תהליך אשר מטרתו היא לשפר את המראה של המטופלת אך בנוסף גם לתרום להרגשתה הפנימית. במקרים בהם תהליך זה אינו צלח, כתוצאה מרשלנות רפואית, יתכן והוא יגרום לבעיות נפשיות רבות. בעיות אלו יכולים להופיע במקרים של פערים בין הצפייה מהניתוח לבין התוצאה במציאות, מקרים של א-סימטריה בין השדיים, נפילות חזה ועוד. לפעמים העובדה שהמטופלת זקוקה לבצע ניתוח נוסף מהווה אירוע טראומתי אשר מוביל לבעיות נפשיות.
רשלנות רפואית ניתוח הגדלת חזה – והשלכותיה
רשלנות רפואית ניתוח הגדלת חזה מהווה עילה משמעותית לתביעות בתחום הכירורגיה הפלסטית, ונובעת ממגוון כשלים אפשריים.
בשלב התכנון, רשלנות יכולה להתבטא בבחירה לקויה של סוג, גודל או מיקום השתלים, ללא התאמה מספקת למבנה גופה של המטופלת, למצבה הרפואי או לרצונותיה הריאליים.
במהלך הניתוח עצמו, טעויות טכניות כגון פגיעה בעצבים או כלי דם, יצירת "כיסים" לא מתאימים לשתלים, או סטייה מהתכנון המקורי באופן המוביל לא-סימטריה, עלולות לגרום לנזקים אסתטיים ותפקודיים כאחד.
ההשלכות של רשלנות בניתוח הגדלת חזה עלולות להיות מרחיקות לכת.
מעבר לעיוותים אסתטיים הנראים לעין, כגון חזה לא סימטרי, שתלים במיקום שגוי, או צלקות חריגות, המטופלת עלולה לסבול מכאבים כרוניים, זיהומים חוזרים, התקשות קופסית (Capsular Contracture), ואף צורך בניתוחים חוזרים ומורכבים.
הנזק הנפשי הנלווה, הכולל פגיעה בדימוי הגוף, אובדן ביטחון עצמי, חרדה ודיכאון, הוא לעיתים קרובות חמור לא פחות מהנזק הפיזי, ומצריך התייחסות וטיפול ייעודיים.
רשלנות רפואית ניתוח הגדלת חזה וסוגיית הפיצויים
רשלנות רפואית ניתוח הגדלת חזה מתייחסת למצבים בהם הצוות הרפואי המטפל חורג מסטנדרט הטיפול המקובל והסביר, וכתוצאה ישירה מכך נגרם נזק למטופלת.
רשלנות זו יכולה להתבטא בכל אחד משלבי ההליך: החל מייעוץ מקדים לקוי, אי ביצוע בדיקות התאמה מקיפות או התעלמות מהיסטוריה רפואית רלוונטית; דרך כשלים טכניים במהלך הניתוח עצמו, כגון בחירת שתל לא מתאים, מיקום שגוי של השתלים, יצירת א-סימטריה בולטת או פגיעה ברקמות סמוכות; וכלה במעקב רפואי לקוי לאחר הניתוח, הכולל אי זיהוי או טיפול מאוחר בסיבוכים כגון זיהומים, דימומים או דחיית שתל.
הוכחת קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות מצד הרופא לבין הנזק שנגרם היא אבן יסוד בהגשת תביעת רשלנות.
במקרים בהם מוכחת רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה, המטופלת זכאית לפיצוי כספי המשקף את מלוא הנזקים שנגרמו לה.
שיקולים בקביעת פיצוי על רשלנות בניתוח הגדלת חזה כוללים:
- חומרת הנזק הפיזי (צלקות, עיוותים, כאבים כרוניים, צורך בניתוחים מתקנים)
- היקף הפגיעה הנפשית (עוגמת נפש, פגיעה בדימוי העצמי, דיכאון, חרדה)
- אובדן השתכרות ויכולת תפקוד, והוצאות רפואיות נלוות (טיפולים, תרופות, ייעוץ פסיכולוגי)
לדוגמה, פסיקת פיצויים בסך מאות אלפי שקלים אינה נדירה במקרים של עיוות משמעותי או פגיעה נפשית קשה. הפיצוי נועד לאפשר למטופלת לממן טיפולים משקמים, לפצות על סבלה ולהשיבה, ככל הניתן, למצב בו הייתה אלמלא הרשלנות.
הבחנה בין רשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה לניתוחי הקטנת חזה
ניתוחי הגדלת חזה וניתוחי הקטנת חזה, על אף ששניהם מבוצעים על אותו איבר, טומנים בחובם סיכונים ופוטנציאל לרשלנות רפואית בעלי מאפיינים ייחודיים.
ברשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה, מוקד הכשלים קשור לרוב להחדרת גוף זר (שתל) לגוף. רשלנות יכולה לנבוע מבחירת שתל לא מתאים (גודל, סוג, צורה), מיקום שגוי של השתל, טכניקה כירורגית לקויה המובילה לא-סימטריה, סיבוכים הקשורים לשתל (דליפה, קריעה, התקשות קופסית), או אי-מתן הסבר מספק על הסיכונים הכרוכים בכך.
הנזקים הנפוצים כוללים תוצאה אסתטית לא מספקת, כאבים, וצורך בניתוחים חוזרים להחלפת או תיקון מיקום השתלים.
ברשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה, לעומת זאת, הדגש הוא על הסרת רקמת שד, שומן ועור, ועיצוב מחדש של השד הנותר.
כאן, רשלנות יכולה להתבטא בהסרת יתר של רקמה המובילה לשדיים קטנים מדי או מעוותים, פגיעה באספקת הדם לפטמה ולעטרה עד כדי נמק, א-סימטריה משמעותית, צלקות בולטות וקלואידיות, פגיעה בתחושה בפטמות, או פגיעה ביכולת ההנקה העתידית.
בעוד שבשני סוגי הניתוחים קיימת חשיבות עליונה לתכנון קפדני, הסכמה מדעת ומעקב הולם, סוגי הכשלים והנזקים הפוטנציאליים שונים במהותם ודורשים התייחסות פרטנית בהערכת מקרה של חשד לרשלנות.
חובת ההסכמה בניתוחים להגדלת / הקטנת חזה
בית המשפט רואה חשיבות עליונה בסוגיית חובת גילוי המידע בין הרופא המנתח לבין המנותחת.
הרופא מחויב להעניק למנותחת את מלוא המידע אשר קשור בפרטי הניתוח אותו היא מתכוונת לבצע, זאת כולל התראה מפני סיכונים והשלכות, לא חשוב כמה הם נדירים או יוצאי דופן.
ניתוחים להגדלת / הקטנת חזה, אשר נחשבים לניתוחי בחירה מובהקים, נעשים במטרה לשפר את איכות חייה של הלקוחה המטופלת. המטופלת מוכרחה לדעת את הסיכונים הטמונים בהליך כירורגי מסוג זה, והאחריות לפרוש את הסיכונים השונים היא בידי הרופא.
במקרים רבים בהם לא פורט בפני המטופלת כלל המידע על ההליך, בית המשפט ידחה את טענותיו של הרופא גם במידה והמטופלת חתמה על טפסי הסכמה מדעת.
זאת בתנאי שהמטופלת תצליח להוכיח שלא הובאו בפניה כל המידע אותו היא נדרשה לדעת טרם הניתוח. גם במקרה בו המטופלת הוחתמה על טפסים אלו זמן קצר לפני הניתוח עצמו, בית המשפט עלול לקבוע כי היא לא הייתה מודעת לכלל ההשלכות ושאכן מדובר כאן ברשלנות רפואית.
מהותה של תביעת הרשלנות
בתביעת רשלנות רפואית אנו באים להוכיח שהמנתח או צוות המוסד התרשלו בשלב זה או אחר של הטיפול. יתרה מכך, עלינו להוכיח שרשלנות זו היא שהובילה לנזקים, וגם יש להראות אילו נזקים נגרמו בגינה.
מן הצד השני, ההגנה תנסה להראות בדיוק את ההיפך, כלומר להקטין מאחריותה לנזקים, להראות שהם לא קשורים במישרין לטיפול במוסד, ואף להראות שבכלל לא מדובר בהתרשלות אלא בטעות סבירה.
לכן, יהיה עלינו להשיג את התיק הרפואי שלכם, ובמידת הצורך להיעזר בחוות דעת רפואית התומכת בטענותיכם. ראיות אלו ונוספות ישמשו בעת משא ומתן עם הצד השני, או לחילופין בבית המשפט, תוך חתירה להשגת הפיצוי המרבי עבורכם.
מטבע הדברים, בתביעות אלו ישנה חשיבות רבה לעורך דין בעל מומחיות מיוחדת בתחום הרפואי, כפי שמצויה באמתחתו של ד"ר ועורך דין אהרון חיות. לקביעת פגישה וקבלת ייעוץ ראשוני, התקשרו כבר עכשיו לטלפון 03-6222849.
שאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוחי חזה:
סיבוך סביר הוא אירוע לא רצוי או תוצאה פחות טובה מהמצופה, אשר עלולים להתרחש גם כאשר הטיפול הרפואי ניתן בהתאם לסטנדרטים המקובלים והמקצועיים.
לכל ניתוח, כולל ניתוחי חזה, ישנם סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים מובנים (כגון זיהום, דימום, צלקות). לעומת זאת, רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הנזק נגרם בשל סטייה של הצוות הרפואי מרמת הזהירות והמיומנות המצופה מרופא סביר בנסיבות דומות. כלומר, לא כל תוצאה לא רצויה מהווה רשלנות, אלא רק כזו שנגרמה עקב טיפול רשלני שהיה ניתן למנוע.
בתביעות רשלנות רפואית בניתוחי חזה, נזקים נפשיים מהווים ראש נזק משמעותי ומוכר לפיצוי.
נזקים אלו יכולים לכלול מגוון רחב של מצבים, כגון: עוגמת נפש קשה, פגיעה בדימוי הגוף ובביטחון העצמי, התפתחות חרדה או דיכאון, קשיים בתפקוד החברתי והזוגי, ולעיתים אף הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), במיוחד במקרים של עיוות חמור או חוויה טראומטית סביב הניתוח.
להוכחת נזקים אלו נדרשת לרוב תמיכה בחוות דעת של מומחה בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
בית המשפט מייחס חשיבות רבה לדרישת "ההסכמה מדעת", במיוחד בניתוחים פלסטיים שהם לרוב אלקטיביים (כלומר, אינם חיוניים להצלת חיים).
הבחינה מתמקדת בשאלה האם למטופלת סופק מלוא המידע הרלוונטי באופן ברור ומובן, טרם הסכמתה לניתוח. מידע זה כולל את מהות ההליך, הסיכונים והסיבוכים האפשריים (כולל נדירים אך משמעותיים), סיכויי ההצלחה, תוצאות צפויות ומגבלות, וכן חלופות טיפוליות אם קיימות.
בית המשפט יבחן את טפסי ההסכמה החתומים, את התיעוד הרפואי לגבי השיחות המקדימות, וכן את עדויות הצדדים, תוך התייחסות לסטנדרט "המטופל הסביר" – כלומר, איזה מידע היה דרוש למטופל סביר כדי לקבל החלטה מושכלת האם לעבור את הניתוח.
מלאו את הפרטים ואנו נחזור בהקדם, תודה.